וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֡לֶךְ לָרָצִים֩ הַנִּצָּבִ֨ים עָלָ֜יו סֹ֥בּוּ וְהָמִ֣יתוּ ׀ כֹּהֲנֵ֣י יְהוָ֗ה כִּ֤י גַם־יָדָם֙ עִם־דָּוִ֔ד וְכִ֤י יָֽדְעוּ֙ כִּֽי־בֹרֵ֣חַ ה֔וּא וְלֹ֥א גָל֖וּ אֶת־אזנו [אָזְנִ֑י] וְלֹֽא־אָב֞וּ עַבְדֵ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ לִשְׁלֹ֣חַ אֶת־יָדָ֔ם לִפְגֹ֖עַ בְּכֹהֲנֵ֥י יְהוָֽה׃ (ס)
And the king said unto the guard that stood about him: ‘Turn, and slay the priests of the LORD; because their hand also is with David, and because they knew that he fled, and did not disclose it to me.’ But the servants of the king would not put forth their hand to fall upon the priests of the LORD.
תרגום יונתן על שמואל א
וַאֲמַר מַלְכָּא לִרְהָטַיָא דְקַיְמִין עֲלוֹהִי אִסְתְּחָרוּ וּקְטֻלוּ כַּהֲנַיָא דַייָ אֲרֵי אַף יְדֵיהוֹן עִם דָוִד וַאֲרֵי יְדָעוּ אֲרֵי עֲרִיק הוּא וְלָא חַווּ לִי וְלָא אֲבוֹ עַבְדֵי מַלְכָּא לְאוֹשָׁטָא יַת יְדֵיהוֹן לְמִשְׁלַט בְּכַהֲנַיָא דַיָי: